בצהרי יום שישי ה - 20.5 נפגשנו במרכז הכפר כשלושים צרפתים, כעשרה ישראלים ופלסטינים, וצעדנו לכיוון היציאה מהכפר. חלק מהמפגינים החזיקו שלטי תמיכה בקמפיין Move Over Aipac. המפגינים צעדו מרבית הזמן באיטיות ובשקט, אך בשלב כלשהו המפגינים הצרפתים החלו לשיר שיר בשפה שאני לא מבין אך פה ושם זיהיתי את המילה "פרטיזן".
כשהתקרבנו ליציאה מהכפר ראינו חיילים שליוו אותנו כמה מטרים ולא אמרו דבר על המשך התקדמותינו אך ניגשו לצלם פלסטיני שאחז במצלמה מקצועית ולבש אפוד שעליו כתוב PRESS והראו לו מאיפה מותר לו לצלם, ולא - ייעצר.
בשלב מסויים הקצין (עם פלאפל אחד על כל כתף ועם ידע מרשים בצרפתית ובערבית) נתן פקודה לחייליו לעשות יישור קו. נעמדנו מול החיילים, והצרפתים המשיכו לשיר. הקצין ביקש דרכון מאחת הצרפתיות, ואחד הישראלים אמר לו שהוא לא יכול לקחת לה את הדרכון. הקצין נתן פקודה לעצור את הישראלי הנ"ל ובהמשך החיילים עצרו עוד ישראלי ללא כל סיבה (והתירוץ: שטח צבאי סגור). שלושה פלסטינים נוספים נעצרו בגלל אותה הסיבה והאחרון שבהם בדיוק סיים את נאום-סוף-ההפגנה כאשר נעצר. אישה פלסטינית הביעה סולידריות עם העצורים והתקרבה אל הג'יפים הצבאיים עם דגל פלסטין שם העצורים שהו. אח"כ היא דיברה עם החיילים בשפה מאוד נפוצה במזרח התיכון אך אלו אינם מבינים את השפה הזאת ורק צחקו עליה וניסו להשפיל אותה.
צרפתי אחד עוכב למשך מספר דקות לאחר שאמר מספר פעמים לחיילים Liberté, Égalité, Fraternité (כלומר חירות, שיוויון, אחווה) והקצין פחד שהרעיונות המהפכניים הללו ייחלחלו לאזני החיילים.
הקצין ניסה ללא הצלחה מצידו לסחוט את אחת המפגינות באומרו שאם היא רוצה שאחד מהעצורים הישראלים ישוחררו, עליה לדאוג שההפגנה תתפזר מיד.
על פי עדויות העצורים, הם שהו 5 שעות כאשר ידיהם קשורות מאחורי הגב באמצעות אזיקון, ועיניהם מכוסות בפלנלית. כל העצורים שוחררו ביום שישי בלילה, כאשר הישראלים מורחקים לשמונה ימים ממעסרה, ואילו הפלסטינים נאלצו לשלם ערבות של 1,000 שקלים לכל בן אדם.
זה הכל להפעם,
דורון
