443

התנועה הפלסטינית העממית נגד אפרטהייד, הועדה הלאומית נגד הגדר וההתנחלויות
מועצות הכפרים בית-סירא, ספא, בית ליקיא, חרבתא אל מסבאח, בית עור א-תחתא ובית עור פוקא, והקואליציה הישראלית נגד הגדר והכיבוש - גוש שלום, קואליציית נשים לשלום, תעאיוש, הועד נגד הריסות בתים, המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית, יש גבול, אנרכיסטים נגד גדרות, וקואליציית הסטודנטים - אוניברסיטת תל אביב

מזמינות אותך להפגנה המונית נגד אוטוסטרדת האפרטהייד 443,

סמל למערכת כבישי האפרטהייד המסועפת בשטחים הכבושים.

יחד נגד מדיניות ההפרדה, הגזל, והעושק!

ההפגנה תיערך ביום שישי הקרוב, 4 בינואר.

תל אביב: ניפגש בשעה 11:00 בבוקר, בתחנת רכבת ארלוזרוב, מסוף אל-על.
אנא הירשמו להפגנה מראש: צרו קשר עם אילן שליף במייל ilan@shalif.com
או בטלפונים 03-6482749 / 052-4655520 (לא ב sms- בבקשה)

ירושלים : ניפגש בשעה 10:30 בחניון גן הפעמון. אנא הירשמו להפגנה מראש. התקשרו ליואב להן 054-5280992

* אנא הגיעו בלבוש שיתחשב בתושבי המקום *

מוסר השכל

נפזולין להמונים

ותודה לצה"ל ששיחרר לי את מערכת הנשימה

מה קרה שם...

אם אתה מתכננת לקרוא את הפוסט הזה, כבר עדיף שתראי את יזהר אשדות שר את איש השוקולד, זה הרבה יותר טוב. למען האמת כתבתי את הפוסט הזה רק בשביל שתהיה לי מזכרת מלילה באבו כביר.


רכבנו לנו בכיף על רחוב הירקון
אבל המשטרה לא כל כך אהבה את זה.

דחפו אותנו מהאופניים על הריצפה
ולחלק מהחבר'ה המשטרה הוציאה את האוויר מהגלגלים ולחלק מהחבר'ה המשטרה פינצ'רה את האופניים.

דחפו אותנו לניידת ושם איזה אחד עם תלבושת של שוטר (ללא תג כמובן) הבטיח שמחכה לנו לילה עמוס חוויות מיניות איתו. כאשר אחד העצורים אמר שהוא מחכה לזה, אז השוטר החטיף לכל אחד מאיתנו סטירה מצלצלת ללא סיבה נראית לעין.
(במידה וזה לא ברור, כבר היינו אזוקים בתוך הניידת כשזה קרה)

במרחב ירקון פגשנו את ו', חסר בית, אחד האנשים הנחמדים שהכרתי לאחרונה, אבל המשטרה החליטה בשבילו שעדיף שהוא יקיא על עצמו כשהוא אזוק בידיים וברגליים במרחב ירקון מאשר שהוא יסתובב ברחובות תל אביב.
כמובן שלא עלה בדעתה של המדינה להקים לו ולאנשים כמותו בית (שאגב, יהיה יעיל יותר וזול יותר מאשר לקחת אותו מספר פעמים בחודש לכלא, ולשחרר אותו כי לא היתה עילה למעצר)

ו' נעצר על תקיפה לכאורה של אנשי מד"א שהחליטו לטפל בו בניגוד לרצונו, ואנחנו נעצרנו על "הפרעה לסדר הציבורי" וחלקנו אף על "תקיפת שוטר".
יש טעם לציין שזה בולשיט?

כבר בדר לאבו כביר נפרדנו מהעצורה שנעצרה אתנו, ובלית ברירה נפרדנו גם מו' (מכיוון שלא היה חדר לחמישה כפי שהזמנו)

באבו כביר החליטו לבדוק לי חבילת אקמול-צינון, על מנת לוודא שזה לא סמים. ואז כשהסוהר גילה שזאת תרופה לא רעה, הוא החליט שעדיף שהיא תהיה אצל הדוקטור של הכלא מאשר אצלי, והבטיח שלמחרת אני אקבל את התרופות.
כשהסברתי לו שאני צריך את התרופות ללילה, הוא אמר לדוקטור "אולי אתה יכול להביא לו קצת", ואני אמרתי שאני רוצה את כולם כי זה שייך לי, ואז הוא אמר "תגיד תודה שאני עושה לך טובה".
תודה באמת.
עד כתיבת פוסט זה, עוד לא קיבלתי בחזרה את התרופות.

אחרי חיפוש נוסף, הם הגיעו למסקנה שעדיף שלא יהיו איתי במהלך הלילה אקדח מים, ופטיש פלסטיק שמצפצף.
אני לא מבין איך הסוהר הזה לא הרגיש מגוחך שהוא החליט לקחת לי את הדברים האלו?

הלילה באבו כביר היה קצר, כי השוטרים החליטו שמכיוון שסבב המשפטים מתחיל ב8:00, הכי טוב שנקום ב4:00 ונתחיל להתארגן.
אז באבו כביר המתנו כמה שעות לפני המשפט וכמה שעות אחריו בחדר ממתינים, כלומר חדר סגור שכל הזמן מעשנים ועושים סמים.
מכיוון שבריאותנו חשובה לסוהרים, הם החליטו שכעונש על עישון בתא, הם יקפיאו את החדר באמצעות מזגן ארור שהיה שם.

במשפט המשטרה ביקשה לשחרר אותנו(!) כלומר, אנחנו כבר לא מסוכנים לציבור פתאום, או שאולי הם הבינו שהם עשו טעות בזה שהם בכלל עצרו אותנו?

קצת לפני השחרור מהכלא והיציאת לחופש נפלא, חזרנו לתא הממתינים לעוד כמה שעות, עד שקצין המשטרה יאשר את החלטת השופט.
המתנו עוד קצת בסבל(נות) וקצת אחרי שפקעה סבלנותנו, הם איחלו לנו דרך צלחה ופתחו את שערי הכלא בפנינו.
כל מה שהם השאירו לנו זה תיק כמעט ריק, ותעודת זהות. כל שאר הדברים חיכו לנו באבו כביר.
אם חברים שלנו לא היו באים לקבל את פנינו ביציאה מבית המשפט, היינו ממש תקועים שם.

אחרי שהגענו לאבו כביר חיכינו עוד כמה שעות עד שהפקידה החזירה לנו את הדברים שהוחרמו לנו.
מנפלאות הבירוקרטיה.



ומה המשטרה אומרת על זה?

והבולשיט שמעריב כתבו

מה קורה שם?